רוֹפֵא חוֹלִים, סוֹמֵךְ נוֹפְלִים, מַתִּיר אֲסוּרִים. או בקיצור: מלווה כותבים.

     היום, במהלך הג'וגינג שעשיתי מקיבוץ תובל למינימרקט של דבאח בקצה דיר אל אסד, הבנתי שאני כבר מזמן בתוך מקצוע חדש: רופא כתבי-יד. מצמיח כנפיים. מלווה כותבים.      זה ירד להכרתי השבוע בהדרגה. אני עובד כעת עם מישהי על ספר-שיריה שערכתי, מלווה אותה בהליכי ההוצאה לאור ויחסי הציבור לספרה; עובדת עם מישהי אחרת, …

ספר אוכלים בכפית (או: לעמוד בדד ליין)

לפני כחודש החלטתי, ביני לבין עצמי, שעד ה-13 לאוגוסט, מועד יציאתם של מיכאל ודניאל לחופשת הקיץ, עם תום הקייטנה, אסיים את ספרי הבא. בו-בזמן ידעתי, שעלי להשלים עד ה-1 באוגוסט את עריכת הספר של תלמידתי, שהייתי עסוק בה במהלך החודשים האחרונים. לפיכך, קבעתי לי כי את עריכת הספר ובדיקת העבודות השבועית של תלמידיי אעשה בלילות, …

להיות עורך (3)

א.ב.יפה, עורכו של הדף לספרות ב"על המשמר" והמורה שלי בעריכה, זכרו לברכה, נהג לתבל את הוראת העריכה שלו באמרות שפר. כך, למשל, כשיום אחד אמרתי לו, "לעניות דעתי..." שיסע אותי ואמר, "אם דעתך ענייה, אל תשמיע אותה," ושנינו פרצנו בצחוק למשמע האבסורד, ומאז לא שבתי מעולם להשתמש במטבע לשון זו. פעם אחרת אמר לי, שכל …

להיות עורך

כשנכנסתי לראשונה למערכת "על המשמר" עוד שכנה בבניין הישן שלה, ברחוב שונצינו. קומת המערכת הייתה בקומה עליונה, והדפוס, דפוס עופרת, בקומת המרתף. הייתי אז חייל משוחרר, בן עשרים ואחת, סטודנט בימיו הראשונים בחוג לספרות עברית באוניברסיטה. כמה חודשים מקודם לכן הוצאתי לאור את ספר שיריי הראשון, "לטאה מכושפת," שהגיע לידיו של עורך הספרות של "על …

%d בלוגרים אהבו את זה: