כִּי בְּצֶלֶם אֱלֹהִים, עָשָׂה אֶת-הָאָדָם

  צילומים      את מולי נעים, מ'צילום נעים,' הכרתי לפני 12-13 שנים, בבר-בית קפה-מועדון הגייז "אוויטה." בשנים ההן עוד היה יותר בית קפה מבר, היה בו מטבח (מצוין) ושולחנות ישיבה בחוץ, מה שאפשר לי לבוא ולעבוד בו. לכתוב בו.      היה לי כיף גדול לשבת לכתוב על שולחן בבית קפה של גייז, כשכול …

הרשימה, או – מאיפה יש לי את הכוחות.

     בכול פעם שאני מצוי בפתחו של שינוי, אני קורא ספרים בתחום. כאשר החלטתי לפרוש מעבודתי כדובר התיאטרון הקאמרי ולהקים משרד יחסי ציבור (1995), קראתי הרבה ספרים על ניהול זמן וניהול כוח אדם וניהול משימות וניהול תקציב. אחרי כן, כשהחלטתי להתמסר לכתיבה של סיפורת ודרמה, קראתי הרבה ספרים על כתיבה ועל הוראת כתיבה, וזאת …

חרב הפיפיות של הפרסים הספרותיים.

     לא מכבר התבקשתי לשמש כשופט באחת מתחרויות הפרסים הספרותיים בארץ. מכיוון שאני רואה את עצמי כסופר בשירות התרבות העברית וקהלה, הסכמתי מיד. אבל בראותי את רשימת המועמדים לפרס כמעט והתפטרתי ממנו. אני מכיר את רובם, והכרתי בכאב בעובדה, שלא משנה מי מביניהם ייבחר כזוכה, כול השאר ייפגעו מזה עמוקות, וחלק מהם גם עלולים …

להיות עקרת בית

      כמו שאתם יודעים, יום שישי הוא שער הכניסה לשבת, ולכן הוא מוקדש בכול בית יהודי לניקיון, קניות, בישול ולהכנת הבית לשבת.      זה טבוע עמוק בלבו של כול יהודי, ואני בכלל זה. זה יופיה וקללתה של מסור. היא מכריחה אותה לפעול על פי הנוהג, גם אם אינך שומר שבת. אתה לא …

המתחזים – והסוף הגדול (היום ה-87)

  זהו יום הסיום של הקמפיין שלי במימון המונים. התחלתי אותו לפני שלושה חודשים, עם יעד של רבע מליון ש"ח. שום סופר לא הציב יעד כזה לקמפיין מסוג זה מקודם לכן. עשיתי זאת מסיבות שונות. ידעתי שעלי להציב לעצמי כיעד את ההכנסה שאני זקוק לה למשך שנה שלמה. תיארתי לעצמי שלא אוכל להשיג אותה רק …

ניסים אכן מתרחשים (היום ה-86)

הבנים התעוררו הבוקר מוקדם מאד, בשעה 04.45. כך גם אני. התחלנו את היום בשעה שעוד שרר חושך בחוץ. לכן, ומכיוון שרציתי שיהיו ערניים במהלך אימון הכדורגל השבועי שלהם, אמרתי להם שאבוא לאסוף אותם מן הגן ב-14.00 במקום ב-16.00. כך יוכלו לנוח, אולי אפילו לישון, לפני שייצאו אל מגרש הספורט. עבדתי במשך היום כולו. ערכתי את …

אף הוא חוטם (היום ה-85)

   הבוקר התעוררתי כול כך מנומנם, בשל היומיים האחרונים שנסעתי בהם לירושלים ולתל אביב, שביליתי את כול הבוקר בחשבונות. זה הדבר שאני הכי שונא. לעבור על ההוצאות שלי, שאני מתעד מדי יום, לסכמן בטבלה ולראות מה מאזן ההוצאות וההכנסות שלי, כמה כסף אני צריך מדי חודש, כמה אני יכול להוציא ואילו הוצאות עלי לקצץ. אבל …

הסופר כמשרת ציבור (היום ה-84)

     הכותרת הזאת ודאי  תטריד רבים. תפיסות כאלה מנוגדות לתפיסות הפוסט-סוציאליסטיות של הספרות. רעיונות כאלה שייכים למדינות טוטליטריות או לימיו החשוכים ביותר של הקומוניזם. ואף על פי כן, אני אכן מאמין שהכותב, גם אם הוא אדם מתבודד, הכותב מגחמות-ליבו, אינו מבודד מן העולם. למן הרגע הראשון שבו אתה אוחז בעט, ומעביר או 'מתרגם' את המחשבות …

אין כמו הבית (היום ה-83)

   אתמול היה עלי להרצות הרצאה קצרה ב"בית אביחי," מרכז התרבות הקונסרבטיבי בירושלים. זו הייתה הפעם הראשונה שהופעתי שם. הבניין מצוי בלב ירושלים והוא מתחם תרבות נהדר. הייתי המום מן האופן שבו יוזמיו חשבו על כול פרט ופרט בתכנונו – החנייה התת-קרקעית הנוחה ורחבת הידיים, האולם הגדול, איזור הלובי ובית הקפה, שגם בו נערכים אירועים, …

מיגרנה (היום ה-82)

     קמתי עם זה. ההרגשה שכול העורקים והוורידים והנימים בראשי חסומים. ברקות, במצח, מאחורי העיניים, בתוך האף ובצוואר שלי.      שתיית הקפה לא הועילה, גם לא עשרים דקות ארובי, שבדרך כלל מספיקות כדי לגרש את כאב הראש הזה.     בדרך כלל אני מקבל כזה כאב ראש כשאני ישן יותר מחמש שעות בלילה, כפי שעשיתי הלילה. …