ספרות, הורות, ביקורת, דיעות

סיפורת rss

סיפורת שלא פורסמה בספר או בבמה ספרותית אחרת

ליפול לתהום – ולצאת מנצח.

(4)
13 במאי 2016

  לפני כשבוע נפלתי לתהום. זה קרה כמעט בן-רגע, כשקיבלתי לידיי את הערותיה של העורכת שלי, לכתב-היד של ספרי החדש. הערותיה המדויקות היו כמו מפתח שסובבה, שחרר אצלי משהו, או ליתר דיוק מישהי, שהיתה כלואה עמוק בלבי – והפילו אותי הישר אל התהום. מאז אותו רגע אני שרוי בתוך מכרות החושך. בימים כתיקונם, ממרחק, אפשר… להמשיך לקרוא ‹

התאהבתי

"אז למה, בעצם, שלא ניפגש?" הוא שאל אותי בפעם המי-יודע-כמה בשיחת הטלפון ממנו. זה היה מעצבן, שיחת שיווק נוספת מצד המאמן הזה, שמציע לי מין שילוב מוזר של אימון גופני ומסז', האמורים, לדבריו, לאזן אותי מבחינה גופנית ולטפל בהתמכרויות שלי. "כי אני פשוט לא מעוניין," אמרתי לו, "כמה פעמים אני צריך להגיד לך את זה?"… להמשיך לקרוא ‹

ארוחה יפנית

הבוקר, בעקבות פוסט שפרסמה חברתי, הסופרת יעל משאלי, על בדיקת הקונולוסקופיה תחת סמי טשטוש, נזכרתי בסיפור שכתבתי, בחדר ההתאוששות, תחת השפעתם של סמי טשטוש כאלה. הסיפור הזה הוא אחד מיני רבים, שעוד לא פרסמתי. בעזרת השם, עוד אוציא בשנה הבאה גם ספר סיפורים משלי. לעת עתה, הנה הוא לפניכם. שבת שלום, אילן שיינפלד. ארוחה יפנית… להמשיך לקרוא ‹

המאוזוליאום (סיפור)

הבן זוג שלי הסכים להיקבר חיים במאוזוליאום בחלקה הצבאית. הבטיחו שישחררו אותו בשביל זה שחרור מוקדם. תראה, אמרו לו, אנחנו עורכים ניסויים ביחידה סודית, כמה זמן לוקח לאדם למות כשקוברים אותו בחיים. זה לא קל, אנחנו יודעים. אבל רואים עליך שהשירות הצבאי ממש לא בשבילך. אז אנחנו מציעים לך קיצור שירות בתמורה לקיצור חיים. והוא… להמשיך לקרוא ‹

הטפטפת של אלמה (סיפור)

     על שביל האספלט הצמוד לחצר צעדה אישה. היא הייתה לבושת שחורים. ראשה הסב, הצבוע לבן וגזוז בתספורת נערית אופנתית, ונעליה, בצבע אדום בוהק, העידו עליה שאינה באבל, רק מחביאה את גילה ואת כובד גופה תחת הופעה מעודכנת.      היא צעדה עד ערוגת הפרחים בשיפולי החצר הגדולה, שאורנים עתיקים טיפסו בה, ושרכים השתפלו לרגליהם וכיסו… להמשיך לקרוא ‹

בובה (סיפור)

     הוא מזיז אותן לפנים החנות. תופס כל אחת בידיו ודוחף אותה ברגלו פנימה. הן גבוהות ונאות ממנו, לבושות רק למחצה. חמוקיהן האפורים מבצבצים מבעד לבגדים המכסים אותן. הוא דוחף אותן פנימה ומחייך אליהן, נועץ את עיניו המאירות בעיניהן הקפואות.      הן בלתי צנועות. לא יאה לגבר כמוהו, שכיפה לראשו וזקן על פניו, להיראות בפומבי… להמשיך לקרוא ‹

אני גרה בפריפריה

מרוב שלא היה לנו איפה לגור בעיר החלטנו לגור בפריפריה. אנחנו, זאת אומרת שלושת החלקים שלי, אלה ששניהם הומואים וחיים עם זה בשלום, והצעיר יותר, שעדיין לא החליט. הורינו הם שהמליצו לנו על הפתרון הזה. אימא שלי, זכרה לברכה, שהייתה אישה טובה ושקטה, ובדרך כלל לא התערבה בעניינים כאלה, היא זו שהציעה – תעברו לפריפריה,… להמשיך לקרוא ‹

הסתבכתי עם מפכ"ל המשטרה (סיפור)

זהו סיפור שלם שחלמתי. משתלם לי לישון.
🙂

טוטו (סיפור)

בשנה האחרונה, בצד הרומאן הבא שאני עובד עליו, אני כותב הרבה סיפורים קצרים. הנה אחד מהם.