המסך עלה, אבל שכחתי את הטקסט.

   כול מי שעבד אי פעם, כמוני, עם השחקנית הנפלאה סנדרה שדה, יודע איזו אישה קפדנית היא. היא אינה נותנת לשום שורת טקסט לעבור מתחת ידיה מבלי להפוך בה לכאן ולכאן, לבדוק את המוטיבציה הרגשית והערכית מתחת לכל רפליקה, ומכריחה את המחזאי לדייק באמירתו. בר-מזל הייתי, שהסכימה בזמנו להשתתף בקריאת אחד המחזות שלי, "אריזות," במסגרת …

מקלחת עם ראש הממשלה (חלום)

     אתמול בלילה ראש הממשלה הזמין אותי אליו הביתה, למעון הרשמי של ראש הממשלה. כמובן שנעניתי. מעולם לא ביקרתי מקודם לכן במעון הרשמי.      התלבשתי יפה. התקלחתי, התגלחתי בפעם השנייה לאותו יום, שמתי על עצמי בושם עדין, שריחו מתפשט, לבשתי שלוש שכבות של בגדים, מפאת הקור השורר בירושלים. אפילו צחצחתי והברקתי את נעליי.      בשעה …

הרשימה, או – מאיפה יש לי את הכוחות.

     בכול פעם שאני מצוי בפתחו של שינוי, אני קורא ספרים בתחום. כאשר החלטתי לפרוש מעבודתי כדובר התיאטרון הקאמרי ולהקים משרד יחסי ציבור (1995), קראתי הרבה ספרים על ניהול זמן וניהול כוח אדם וניהול משימות וניהול תקציב. אחרי כן, כשהחלטתי להתמסר לכתיבה של סיפורת ודרמה, קראתי הרבה ספרים על כתיבה ועל הוראת כתיבה, וזאת …

סער עפרוני, בן זוגי הטוב והמת. 7/7/87-7/7/17.

בדיוק היום, לפני שלושים שנה, ישבו בביתי בנווה צדק המשוררות הירושלמיות שלי אלקיים ומרים איתן ז"ל. שלי קבעה ראיון לתכנית 'שאלות אישיות' של יעקב אגמון בביתי. בא חייל עם מה שהיה קרוי פעם 'נאגרה', טייפ סלילים עם מיקרופון, והקליט איתה ראיון. ברגע שיצא החייל מביתי צלצל הטלפון. "האלו? הגעתי לאילן שיינפלד?" "כן." "אתה לא מכיר …

קרואסונים, טלפתיה ומגלשות מים גדולות

אתמול, בדרך לסבא, חילקתי לילדים שני קרואסוני שוקולד קטנים, שקניתי בבוקר בשוק, אצל שמעון. התבאסתי מזה שלי לא נשאר, בייחוד שגיליתי, כי שכחתי להמתיק את האספרסו שהכנתי לי לדרך. בעודי חושב על כך פנה אלי מיכאל מן המושב האחורי: "אבא, קח את הקרואסון שלי. אני מרשה לך לאכול אותו." "אתה ממש נדיב, מיכאל, זה ממש …

ליפול לתהום – ולצאת מנצח.

  לפני כשבוע נפלתי לתהום. זה קרה כמעט בן-רגע, כשקיבלתי לידיי את הערותיה של העורכת שלי, לכתב-היד של ספרי החדש. הערותיה המדויקות היו כמו מפתח שסובבה, שחרר אצלי משהו, או ליתר דיוק מישהי, שהיתה כלואה עמוק בלבי - והפילו אותי הישר אל התהום. מאז אותו רגע אני שרוי בתוך מכרות החושך. בימים כתיקונם, ממרחק, אפשר …

התאהבתי

"אז למה, בעצם, שלא ניפגש?" הוא שאל אותי בפעם המי-יודע-כמה בשיחת הטלפון ממנו. זה היה מעצבן, שיחת שיווק נוספת מצד המאמן הזה, שמציע לי מין שילוב מוזר של אימון גופני ומסז', האמורים, לדבריו, לאזן אותי מבחינה גופנית ולטפל בהתמכרויות שלי. "כי אני פשוט לא מעוניין," אמרתי לו, "כמה פעמים אני צריך להגיד לך את זה?" …

שער נפתח, ואחריו עוד שער, ועוד אחד

  כשאדם יושב וכותב משהו, לעולם אינו יכול לדעת לאן כתיבתו תוביל אותו, וגם לא לאן תגיע. כל אחד מן השירים, המחזות, התסריטים, המאמרים, הסיפורים הקצרים והרומאנים שכתבתי התחילו תמיד בגירוי אחד, מסוים, ששלח אותי לתהות בעקבותיו במרחבי האינסוף. בלא-ידוע. לעתים זה מתחיל בחלום. אני חולם חלומות עזים וברורים, ומשתדל לכותבם מיד כשאני מקיץ מהם. …

נחטפתי על ידי אנשי המשמר החשאי של ראש הממשלה

אתמול, באמצע הלילה, נחטפתי על ידי אנשי המשמר החשאי של ראש הממשלה. הם באו ואספו אותי ממיטתי, שאני ישן בה בין בניי, והבהילו אותי במכונית אל תחנת הרכבת. שם העלו אותי על רכבת מיוחדת, נמוכה וממועטת קרונות, שנסעה בפנסים כבויים אל מעונם הנסתר של ראש הממשלה ואשתו, ביער ירושלים. "תגידו לי, מה אתם רוצים מחיי?" …