על ההתעללות בהורים של האגף למעונות יום ומשפחתונים במשרד הכלכלה

שר הכלכלה, נפתלי בנט, הוא איש מוכשר כמו שד, וגם יפה וחתיך בעיניי. כך, שמלבד הדעות הפוליטיות המבדילות בינינו, אני מעריכו מאוד. לכן, הצטערתי כאשר השבוע, במרי לבי, חשבתי על אחריותו על האגף למעונות יום, ותהיתי האם הוא יודע מה נעשה בו, או עסוק מדי בבניית מעמדו כמועמד לראשות הממשלה. למען ההגינות אציין, כי הדברים …

חדוות קטנות

היום, אחרי היומיים המתישים של יום הכיפורים, הילדים חזרו לגן, ואני יכולתי לשבת ולעבוד בשקט. כל כך כמהתי לשקט הזה. אמנם, במהלך החג קרו הרבה דברים יפים. למשל, כשדניאל אחז בשירותים בגליל של המתקן לנייר טואלט, ומיכאל פנה אליו ושאל אותו - "אתה רופא?" ודניאל ענה, "לא, אני ילד חמוד." כששמעתי את הדיאלוג הקטן הזה …

הרמוניה

אתמול אחר הצהריים עינת הודיעה לי, שהיא ומשפחתה מתכוונים להגיע לגן צ'רלס קלור כדי לשחק ולבלות בו, והציעה שנצטרף. קפצתי מיד על ההזדמנות, הן לבלות בחברתם, עם התאומים הנהדרים שלהם, שגדולים רק במעט מבניי, ולכן גם מעניקים להם את בגדיהם מדי עונה, והן לארחם אצלנו אחרי כן. זה היה רעיון גדול. הילדים השתובבו במזרקות למשחק …

אבאל'ה (לשי, למאירה ולכל האבות שבדרך)

מן הרגע שבו נודע לי כי הולדת בן, אני חושב עליך. נזכר בפגישה שלנו, אתה ואמך באתם אלינו, כדי לראות איך זה עובד באמת. בעיקר, כדי לקבל כוחות להחליט את ההחלטה שאין חזרה ממנה - לצאת לדרך הארוכה של הפונדקאות. והנה אתם בתאילנד, עם יותם הקטן בידיכם. וזה מדהים ומפעים אותי, ואני כל כך  מתרגש. …

מחשבות על השנה החולפת ועל השנה הבאה.

מאז ילדותי הרגילו אותנו הורינו, שמדי ראש השנה ופסח עלינו לחדש ולהתחדש במשהו. המנהג הזה יפה. הוא מסמן את החג, מבהיר שחג הוא, צובע באור אחר את היום הזה. הבוקר, כשקמנו, אמרתי לעצמי שלי לא אקנה דבר, משום ששיפצתי את הבית, החלפתי בין החדרים, הענקתי לילדים את החדר שלי והחזרתי לעצמי את פינת העבודה הישנה …

פרחים לשבת, בית חדש, ילדים מדברים.

"אבא, יש לי הודעה!" מחה היום מיכאל, כשסירבתי לתת לו לשחק במכשיר הטלפון שלי. אמרתי לו, שהטלפון הוא לא משחק, ועמדתי על שלי. אז הוא בכה שהוא רוצה בקבוק, וכשנתתי לו בקבוק הוא בכה שהוא רוצה לנעול סנדלים, שהורדתי מרגליו כי בעט בהם בדניאל, שעה ששכבו על הספסל בסלון ואכלו בקבוק, וכשהנעלתי אותו בהם מחדש …

לחיות על הדלתא

לפני כשבוע, לקראת סיום החופש הגדול, שוחחתי עם אחיי. סיפרתי להם, שבכל מהלך אוגוסט בקושי עבדתי, מפני שכל זמני היה מוקדש לילדים, וכי אמנם, עם ראשית ספטמבר ישובו אל המעון, אבל גם אז זה יותיר לי בקושי ארבע שעות עבודה ברוטו ביום, כי צריך גם לעשות כושר בבוקר ולנוח בצהריים, כדי שיהיה לי כוח אליהם …