ספרות, הורות, ביקורת, דיעות

הומוסקסואליות rss

על החיים ועל המוות. או: תנו לחיות בארץ הזאת.

(0)
20 ביולי 2017

    "אבא, אני לא יכול להירדם," ירד דניאל למטה. "יש לי מחשבות רעות. מה יהיה כשתהיה זקן ותמות."      "בוא, נעלה יחד למעלה," נטלתי אותו בידו במעלה המדרגות. נכנסתי איתו לחדרי, שם הם ביקשו להירדם הערב, אף על פי שהם יודעים שאעביר אותם אל מיטותיהם מאוחר יותר, והתיישבתי לידו.      "אתה יודע דניאל, הכול… להמשיך לקרוא ‹

סער עפרוני, בן זוגי הטוב והמת. 7/7/87-7/7/17.

בדיוק היום, לפני שלושים שנה, ישבו בביתי בנווה צדק המשוררות הירושלמיות שלי אלקיים ומרים איתן ז"ל. שלי קבעה ראיון לתכנית 'שאלות אישיות' של יעקב אגמון בביתי. בא חייל עם מה שהיה קרוי פעם 'נאגרה', טייפ סלילים עם מיקרופון, והקליט איתה ראיון. ברגע שיצא החייל מביתי צלצל הטלפון. "האלו? הגעתי לאילן שיינפלד?" "כן." "אתה לא מכיר… להמשיך לקרוא ‹

בין שבוע הספר לשבוע הגאווה, רחוק מן העיר.

   בניגוד לכל שנות חיי כאדם בוגר, את ימי בין החגים, בין שבוע הספר לשבוע הגאווה, אני מבלה הפעם לראשונה בגליל המערבי, לא בתל אביב. רק אמש, בשיחה עם גדי ששון חברי, זה היכה בי. פתאום קלטתי, ששבוע הגאווה אמור להתחיל עכשיו, ושאלתי אותו מתי המצעד. הוא הופתע, וסיפר לי שהכול כבר התחיל, פסטיבל הקולנוע… להמשיך לקרוא ‹

איפה אני נמצא

לקראת שבוע הספר, אסתובב הרבה ברחבי הארץ. לטובת מי שמבקשים להיפגש אתי, להלן כל האירועים שאשתתף בהם במהלך חודש יוני, ובהם גם מפגשי הסדנאות שלי, לתלמידים המבקשים להשלים שיעור שהחסירו. יום שלישי 6.6.17 בשעה 10.00 – מפגש 10 בסדנת המתחילים, בית אילה, שד' בן גוריון 13 תל אביב. נושא: מספר, מחבר, המלהב"ד והמספר הבלתי מהימן…. להמשיך לקרוא ‹

אירוע ההשקה. יום חמישי, 11.5.17, בשעה 20.00, בבית ביאליק.

אנחנו (באמת) זן נדיר

    לקורין, באהבה      את השבת האחרונה העברנו בשמחה גדולה. ביום שישי בערב נסענו למושב כנף ברמת הגולן, לארוחת ליל שישי אצל רועי ונאווה, בת דודי, עם ארבע בנותיהם (מתוכן שתיים תאומות). להזכירכם, נאווה ורועי הם הכוח המניע מאחורי המעבר שלנו צפונה, ובסופו של דבר לקיבוץ תובל. כל הרעיון עלה בביקור אצלם, בראשית… להמשיך לקרוא ‹

17.11.16-17.2.17

  הבוקר, כשהתעוררתי, נעמדתי מול החלון המזרחי בחדר השינה שלי והבטחתי בזריחה העולה מעל בקעת סכנין. "איזו זריחה יפה," שמעתי את מיכאל אומר לידי. "נכון, באמת זריחה יפה," גהרתי ונשקתי על ראשו, לבי הומה, לא רק מזה שהוא יכול לראות את היופי הזה, לזהותו ולבטא אותו, אלא מן השמחה שגאתה בי. הבוקר מלאו שלושה חודשים… להמשיך לקרוא ‹

שני חתנים עם חולצות לבנות ובושם של זקנים

הרוח הנושבת כאן כעת עזה ומהירה. על פיה, החורף אכן יחזור אלינו במהרה. זה מוזר, כי היום היה כאן חם, כמעט אביבי, ובדרכי חזרה מפינת המחזור (פח, בשבילכם), בקושי התאפקתי מלצעוק באמצעות סטטוס קצר בפייסבוק "איזה כיף לי! אני גר בגליל! בתובל!". עד כדי כך היה הבוקר יפה כאן. עכשיו שניהם ישנים אצלי במיטה, מחמת… להמשיך לקרוא ‹

מבחנים בדרך לאושר

    הפעם האחרונה שעמדתי בה למבחני מיון פסיכוטכניים הייתה בשנת 1980. במבדקים לקצונה. הפעם שלפני כן הייתה בסוף כיתה ח'. הבוקר הייתה הפעם השלישית.      למי שאינו יודע, תהליך הקבלה לישוב קהילתי כרוך בשלבים שונים. השלב הראשון הוא ראיון בוועדת קליטה של הישוב. השלב השני – במידה ועברת את קודמו – מבחן מיון… להמשיך לקרוא ‹

לבכות מרוב אושר. או: תשובה לליאורה.

     כרגע סיימתי שיחת טלפון ארוכה עם הגננת של הילדים בתובל. השיחה נערכה ביוזמתה. היא הייתה מרגשת. היא צלצלה לספר לי איזה שיפור דרמטי חל אצל ילדיי, עד כמה הם מקסימים ואיך כולם מאוהבים בהם. קבלת החוקים בגן, גילויי אחריות ועצמאות, רגישות לסביבתם החברתית ובכלל. לא אכנס לפרטים מבלי לשאול לרשותה. אומר רק מה… להמשיך לקרוא ‹