ממותות, שקיעות ומלנכוליה (היום ה-48)

שקיעה1

      הצעיף העבה של המלנכוליה התרקם לאטו בלבי ככל שהבשיל היום. בצהריים היא כבר לפתה את נפשי והתהדקה מסביב לצווארי. וכפי שזה קורה אצלי, בלי שום סיבה נראית לעין.

      היום דווקא היה פורה. עשיתי אימון כושר שלם במקלט הכושר הקהילתי, בעודי מאזין למוסיקה קלאסית. התחלתי לכתוב מיד אחרי ארוחת הבוקר, וכתבתי את המנה היומית שלי, ואחרי כן עברתי לעריכת ספרים של אחרים. סיימתי עריכה של קובץ שירה, שנהניתי מאוד לשוב אליו, ואז עברתי לערוך ספר פנטזיה, ונהניתי גם בו. אכלתי טוב, נחתי היטב ואספתי את הילדים מן הגן בדיוק בזמן למפגש האימון הראשון של פיננו.

    אריאל, מאלף הכלבים החדש שלנו, הוא בחור יפה תואר ונשוי לתפארת. הוא לימד אותנו איך לנהוג בכלבה, ועזר לי לשפר את התקשורת שלי עמה. זה לקח 250 שקל וארבע נקניקיות קצוצות לפיסות זעירות של סיפוק כלבי.

     אחרי שעזב באו בנות השכנים לבקר אותנו, ואני ניצלתי את ההזדמנות לסיים את הכנת הבגדים לחורף בארון בחדר הילדים. כשהלכנו לביתן יצאנו לטייל ואז פגשנו חבר מהגן. דניאל שאל האם יוכל לאכול איתנו. "כמובן," עניתי לו, ומיהרתי הביתה כדי להוסיף פסטה לסיר על האש.

     אכלנו ושיחקנו, עבדנו על מנדלות, וכשהחבר הלך הביתה מיכאל עזר לי, ביוזמתו, לפנות את כול הכלים מן השולחן. הודיתי לו ושיבחתי אותו על כך, כמובן.

שקיעה2

     מיכאל ודניאל רבו על הסמרטפון שלי. מיכאל ביקש אותו, ודניאל החל לבכות שזה לא הוגן. "אבל המכשיר היה אצלך הבוקר, בדרך לגן, וגם אחר הצהריים בחזרה ממנו," הזכרתי לו. ואז הצעתי לו לעלות איתי אל מרפסת הגג כדי לצלם ממנה את השקיעה המרהיבה.

     דניאל התלהב ושכח מיד מן הטלפון. את נצחונו על אחיו חגג כשנופף לו ממרפסת הגג.

     קצת אחרי שירדנו למטה מיכאל סיפר לי שכאשר ביקרו בתערוכת הדינוזאורים לפני כמה שבועות, עם סבא, שיחקו בעצמות דינוזאור.

     "היינו צריכים למצוא אותן בתוך ארגז חול," סיפר לי, עיניו נוצצות, "ואז להחביא אותן מחדש בחול בשביל ילדים אחרים!

     "אז הייתם כמו ארכיאולוגים," חייכתי אליו, "אתם יודעים מה זה?"

    שניהם הנידו בראשיהם.

     "זה אדם שחופר באדמה ומחפש אחר דברים עתיקים," הסברתי להם, ואז השתמשתי במשל של סטיבן קינג על הכתיבה. "נניח שאתם הולכים בשדה ורואים משהו מציץ מן האדמה. נראה כמו ספל, ואתם חושבים שאתם יכולים לעשות ממנו מחזיק עטים. אז אתם מתחילים לחפור מסביבו, מגלים שהוא ארוך וטמון עמוק יותר מכפי שחשבתם, אבל אתם מתעקשים ומתמידים לחפור. ואז, אחרי הרבה זמן, אתם מגלים שמצאתם שלד של ממותה. אבל בתחילה ראיתם רק את קצה הקרן שלה."

     "אבל מה זה ממותה?" שאל דניאל.

     "זה פיל מאוד מאוד גדול," ענה מיכאל, "גדול כמו הבריכה שלנו."

     "זה הרבה יותר גדול," חייכתי אליו, "זה גדול כמו בית."

     עלינו למעלה. הזמנתי אותם אל המקלחת. דניאל נעתר לזה מיד. הוא אוהב להתקלח. מיכאל סירב. מצב רוחו השתנה בן-רגע. הוא נהיה סרבן ופוחז. הוא הפריע לאחיו במקלחת, וכאשר רחצתי אותו פרץ בצחוק היסטרי.

     "ממותה, אל תשכחי לשים לי טיפות עיניים," אמר.

     לא עניתי לו. הייתי עסוק בניגוב גופו במגבת.

     "ממותה, למה את לא עונה?" צהל, מבסוט  מעצמו ומן הבדיחה שלו, "מה, אין לך אוזניים?"

     זה המשיך הלאה והלאה עד שאמרתי לו, כשהיינו בחדר, שאם הוא לא יירגע לא אספר להם סיפור. זה עבד עליו מיד. הוא מאוד אוהב סיפורים.

     רק שלמרבה הצער הזדמן לידי סיפור של האחים אנדרסן, המספר על שני אחים, שהבכור בהם מחסל את אחיו במאבק על ליבה של נסיכה.

     כמובן שהשמטתי את זה, ועידנתי את הסיפור תוך כדי קריאתו. גירשתי את האח הרע מן הארמון ומן הנסיכה, שזכה בה בזכות רצח אחיו, והשבתי לארמון וגם לנסיכה את האח הטוב, מה שלא נמצא כלל במקור.

     העיקר שילכו לישון בטוב.

שקיעה3

     כתבתי היום, נהניתי מעריכת ספרי אחרים והיה לי זמן טוב עם הילדים. אבל המלנכוליה התגנבה אל לבי ועושה רושם שהיא מתכוונת להישאר בו. אני חושב שזה בשל שינוי מזג האוויר. נהיה קר, עגום וחשוך כאן. רוב היום היה אפור, ואור היום פחת. זה משפיע עלי מאוד.

     ואולי זו התחושה שיש לי יותר מדי משימות לטפל בהן, שאני עובד מיום ליום, מבלי להגיע כלל לטיפול במטרות העתיד שלי. זו הסיבה שהזמנתי הלילה לוח מחיק גדול לתכנון שנתי. היה לי אחד כזה כשניהלתי את משרד יחסי הציבור שלי, עם 12 עובדים ועשרות לקוחות. כעת אני זקוק לו כדי לנהל את עצמי. אני רוצה לכתוב על הלוח את כול הספרים, המחזות והתסריטים שברצוני לכתוב, לתכנן מראש את תהליכי הכתיבה, העריכה וההוצאה לאור של כל ספר, ולמדוד את עצמי ביחס לחזון.

      אם אתם רוצים לעזור לי להגיע למימוש המטרות היצירתיות שלי, אתם יכולים לעשות זאת כאן. אם לא, לפחות עזרו לי על ידי פרסום הפוסט הזה אצלכם.

https://www.mimoona.co.il/Projects/4206

      תודה, ולילה טוב.

 

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s