סופר של סדנאות (היום ה-40)

טירשי.jpg
כשאני מתגעגע למישהו או למישהי, אני מבשל את המנה החביבה עליהם. היום התגעגעתי לחנה, אימא של האקס-אקס שלי. אז בישלתי טירשי, תבשיל דלעת טריפוליטאי. יצא נהדר.

     הוא אמר שהוא מתכוון להצטרף לסדנת הכתיבה שלי למתקדמים, ובטרם יעשה כן מבקש לשאול אותי כמה שאלות. שאלתי אותו לשמו. אני מצטער, אמר. קוראים לי נורמן.

     "היי נורמן, בדרך כלל אני לא מכניס אנשים חדשים לסדנאות המתקדמים שלי. בכל פעם שאני עושה כן אני מגלה שחסרים להם הדברים הבסיסיים – כלי כתיבה והרגלי כתיבה."

     "כן, אבל אני הייתי בכמה וכמה סדנאות במשך עשרים השנים האחרונות," התעקש.

     "אם כך, למה אתה מבקש להצטרף לעוד סדנה?" נאנחתי.

     "מכיוון שאני כותב רק כשאני בתוך סדנה. זה מעורר אותי ליצירה."

     "מה שאתה מספר לי מוכיח את דבריי," השבתי לו. "אם אתה כותב רק כשאתה בתוך סדנה, המשמעות היא שלא רכשת הרגלי כתיבה. זה מראה לי שאתה זקוק למסגרת חיצונית כדי לכתוב, ושאינך יודע איך למצוא דברים לכתוב עליהם בעצמך. האמן לי, אתה צריך את סדנת המתחילים שלי, בה אני מלמד איך להשתמש בחומרי זיכרון ורגשות, חושים וחלומות, קולות פנימיים והצל כמכרות שבהם ובתוכם תחפור את זהבך."

     "בסדר גמור, תן לי לחשוב על זה," הוא השיב לי.

     הוא כמובן מעולם לא הגיע לסדנה.

     נורמן הוא מקרה קלאסי של 'סופר סדנאות.' אני קורא לאנשים כאלה 'לווייני כתיבה.' הם עפים גבוה מעל הכוכבים, אבל לא נותנים עצמם בידי הגרביטציה. הם לעולם אינם נוחתים על פני שום כוכב. לכול היותר הם שולחים אליו גשושית, החופרת בפני הקרקע ומביאה להם משם כמה פרורי זהב, מעורבבים בעפר. אבל הם לא מעזים לנחות על הכוכב, ולבלות עליו כמה חודשים או שנים, כדי לחפור שם את נשמתם. הם עשויים אפילו לפרסם ספר אחד, אחרי עשרים שנה של שיטוט מסביב לנופים בלתי נחקרים. אבל הם לעולם לא יהיו סופרים.

     קשה לי לעבודה עם אנשים כאלה כמנחה לכתיבה יוצרת. אני מרגיש שאני משחית את כוחותיי לריק. וכאשר הקורס מסתיים, הם עלולים להשליך את יסוריהם עלי, להפוך אותי למעצור שעמד ביניהם לבין הגשמתם העצמית.

     אינני זקוק לזה, כשם שאינני זקוק להיפוכו של דבר – להפיכתי למורה נערץ. תמיד בתחילת סדנה חדשה אני מדגיש שאני לא גורו, אלא פועל שחור. לפעמים כמו פקיד הבא כול יום למשרד, ועושה את עבודת הניירת שלו, ולעתים קרובות יותר כמו כורה, הנכנס אל המכרה מדי בוקר, חופר בו עד שעות הערב המאוחרות ויוצא מלוע האדמה עם ערב, משווע לאוויר טרי.

     אם אתה משתתף בסדנה, ואינך מצליח לרכוש בה את היכולת לכתוב באופן עצמאי, עליך להחליף את מנחה הכתיבה שלך או לעבוד על הרגליך. כתיבה היא לא חוג אחר הצהריים לאנשים בגיל העמידה. היא עבודה. היא יותר כמו ללכת למשרד מדי יום, או כמו אימון כושר יומי. כתיבה כרוכה בעקביות. אתה חייב לעשותה יום אחרי יום אחרי יום.

     לעיתים סופר הסדנאות נוטל על עצמו תפקיד זה מפני שהוא בא לסדנה לא בשביל הכתיבה אלא כדי לשפר את ערכו בעיני עצמו. אנשים אלה בעייתיים מאד. הם אינם יכולים לשאת ולו שמץ ביקורת, גם אם היא נאמרת ברכות ומתוך כוונה לגרום להם להרחיב ולפתח את סיפורים – והם המבקרים הקשים ביותר בכיתה.

     זו הסיבה שאני אוסר על ביקורת בכיתות שאני מלמד בהן. התלמידים שלי לא מקריאים את עבודותיהם בכיתה. הם מפרסמים אותן בפורום סגור באתר האינטרנט שלי, שם כול אחד מחברי וחברות הקבוצה יכול לקוראה ולהגיב עליה, בזהירות רבה. שכן, אני אוסר על תלמידיי לכתוב לחבריהם ביקורת. מותר להם לתת להם אך ורק משובים חיוביים.

     אני שמח לומר, שעשרות רבות מתלמידיי ותלמידותיי השלימו בדרך זו כתבי-יד, וחלקם אף התפרסמו ברבים כספר. הסיבה לכך היא, שאדם כותב אינו זקוק למבקר מר לצדו. יש לו אחד כזה ממילא. הוא זקוק למילה של תמיכה. וזה מה שאני עושה בסדנאות שלי. אני משתדל לעשות את המיטב בטיפוח סופרים. לפעמים אני אפילו מצליח.

https://www.mimoona.co.il/Projects/4206

נ.ב.1

הסתיו הגיע, ומכיוון שעל ההר הכול מאוד מהיר, היה עלי להכין את גן הירק לזריעה ולשתילה. אז אתמול כבר קניתי משטח הנבטה עם משפך ואדמה מעורבת, וזרעים של חסה וסלק, כוסברה וגזר, ועוד ירקות. אתמול גם קטמתי את שתילי המלון והאבטיח שסיימו את עונתם ואת החלקים הנבולים כבר בשיחי העגבניות. הבוקר פיזרתי שק שלם של זבל עיזים בחצר והפכתי בקלשון שליש מחלקת האדמה הריקה בבוסתן. בכוונתי למתוח עליה טפטפות ולשתול בה תות שדה וגידולים אחרים. אני מפיק מזה רוגע רב והנאה בל תתואר. וגם הילדים משתתפים.

 

נ.ב.2

כמובן שכתבתי היום. את המנה הרגילה. אפילו הסברתי זאת לילדים. שאני עובד כבר על ספר חדש, מפני שאנשים מחכים לקרוא ספר חדש מפרי עטי, ולכן עלי לכתוב מדי יום. אני מאמין שילמדו מזה משהו על עקביות.

2 תגובות בנושא “סופר של סדנאות (היום ה-40)”

  1. אילן
    למרות גילך הצעיר הפכת להיות מדריך שלי להבנת מתת העקביות החסרה לי מאד

השאר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: