ספרות, הורות, ביקורת, דיעות

סליחה של אימא

אומרים שהדבר שהכי עוזר לקמפיין גיוס המונים הוא סרט וידיאו, והדבר השני הוא פנייה אישית לכל אחד מחבריי וחברותיי ברשתות החברתיות. סליחה שלא עשיתי את זה. ה' עדי. תכננתי לעשות סרט וידיאו שלי, קורא שירים ומדבר אתכם. אפילו קניתי חצובה בשביל זה, תחת זו שהחריבו בניי במשחקם. אבל לא הצלחתי למצוא רבע שעה פנויה, כשהם אינם מסביבי, כדי להקליט סרטון כזה. שלא לדבר על שליחת הודעה אישית לכל אחד מקרוב לעשרת אלפי החברים והחברות, העוקבים והעוקבות שלי, בפייסבוק. שלא לדבר על לינקדין וטוויטר ואטרף וכו'.

הערב, אני שלושה ימים לפני סיום הקמפיין. הגעתי לכמעט חמשים אחוז מן הסכום הדרוש לי, כדי להוציא לאור את שלושת ספרי השירה החדשים שלי, בו-זמנית. 145 איש ואישה השקיעו 20,513 ש"ח מתוך 45,000 ש"ח הדרושים לי להגשמת החלום הזה. ביניהם ישנם חברי ילדות שלי מבית הספר העממי והתיכון, לקוחות ממשרד יחסי הציבור שהיה לי, תלמידים ותלמידות, חברי נפש, קוראים וקוראות של הבלוג שלי, על הורות ויצירה, וגם א/נשים טובים שפשוט החליטו לעזור לי להגשים את החלום.

כל אחד ואחת מן התורמים והתורמות האלה הרחיבו את לבי, מילאו אותי בשמחה ובאופטימיות ובעיקר בחדוות יצירה מחודשת. בכל החודש האחרון כתבתי שירים חדשים, פרקים ברומאן הבא שלי, ושכתבתי שירים המיועדים לכרך השלישי משלישיית הספרים המתוכננת. היום כבר קיבלתי את הגהת הניקוד הראשונה של שניים מתוך שלושת הכרכים, ובימים הקרובים אתקן אותה ואשיב אותה לעורך הניקוד הקפדן שלי, יצחק רפפורט, לשם הגהה שנייה. במקביל, אתחיל בעיצוב של כריכות הספרים.

אבל אני זקוק לעוד עזרה. אני צריך, שתשלחו את הפוסט הזה, אם כאי-מייל לרשימות התפוצה שלכם/ן, ואם כפוסט שתשתפו על הקיר שלכם, או כפוסט שתכניסו לקבוצות הרבות והשונות שאתם חברים בהן בפייסבוק, כדי שאנשים יקראו אותו, ייכנסו לכתובת הקמפיין, כאן, ויתרמו, אפילו עשרה שקלים, או חמשה עשר שקלים בלבד.

כי בשלב הזה, שלושה ימים לפני סיום הקמפיין, כל שקל נחשב. וכל תרומה מבורכת.

סליחה שלא עשיתי את סרט הווידיאו הזה. אבל אני הרי אימא ואבא, ובעצם אני אישה כותבת. תיכף תבינו למה.

הבוקר קמתי בחמש וחצי, כתבתי דפי בוקר, רחצתי את הילדים והלבשתי אותם בפיג'מות, למסיבת הפיג'מות בגן. הבאתי אותם לגן, ורצתי לחצי שעת אימון ארובי בכושר. אחרי כן מיהרתי ל'סופר פארם,' לקנות לי כדורים שחסרו לי, וירדתי לשוק הכרמל, כדי לערוך קנייה מהירה, שיהיה לילדים מה לאכול בצהריים. חזרתי מן השוק במהירות קרוב לעשר, לקראת סדנת הכתיבה המתקיימת בביתי מדי יום רביעי. תוך כדי המתנה לבנות הסדנה שטפתי את הירקות והפירות והעמדתי תבניות של עוף בתנור. עד סיום הסדנה, באחת, הן כבר היו מוכנות, ואז רצתי להביא את הילדים מן הגן. בדרך עוד עברתי בבנק.

חזרנו הביתה, אכלנו צהריים עם 'סמי הכבאי' והלכנו לנוח. כשקמנו, ראו קצת טלביזיה ואז יצאנו עם עגלת התאומים אל חנות הצעצועים ביהודה הלווי הרצל, כדי לקנות לדניאל זיקוקים שביקש, ובהיותנו בחנות הוספנו עליהם חרבות נינג'ה וזוג צלחות פריסבי.

הלכנו עימן לכיכר רוטשילד החדשה, שהרוח עזה בה, ושיחקנו בפריסבי. כשהרוח קשתה מנשוא חזרנו הביתה. מיהרתי להכין תבנית פיצה, ובעודה נאפית בתנור יצאנו לעוד שיעור פריסבי בחוץ, ברחוב. אחרי כן חזרנו הביתה. דניאל ביקש ביוזמתו להרכיב יחד פאזל, אז עשינו יחד חצי פאזל של החתול במגפיים והשארנו עוד חצי למחר. עשינו קקי, רחצנו ידיים, אכלנו פיצה עם 'סמי הכבאי,' התקלחנו, הלבשנו פיג'מות, נשכבנו במיטה וקראנו שני ספרים על קקי, לפי בחירת הילדים. דניאל בחר את 'כינרת בצנרת,' ספר הילדים של השפד"ן, ומיכאל את 'החולד שלא ידע מי עשה לו על הראש.'

"איזה מצחיק, בחרתם לגמרי במקרה שני ספרים על קקי," צהלתי למולם, ואז הקראתי להם את שניהם.

ואחרי כן הלכו לישון, כביכול, מפני ששכבנו איש ליד רעהו עם חרבות הנינג'ה, ופטפטו ביניהם עד עשר וחצי, אז שבתי מן החצר, בה התיישבתי לבדוק את העבודות של תלמידיי למחר, והודעתי להם שאם הם לא נרדמים אני לוקח להם את החרבות.

ואז נרדמו, ואני התיישבתי לבדוק עבודות עד קרוב לרבע לאחת לפנות בוקר.

אז סליחה שלא היה לי זמן לסרט וידיאו. בקושי יש לי זמן לנשום. ומחר מיד אחרי שיגיעו לגן אני נוסע בהסעה לבית הספר הריאלי בחיפה, לשני מפגשים עם תלמידים, חוזר הביתה כדי להיות עם הילדים בצהריים, ואז יוצא שוב, בשש בערב, כדי ללמד בסדנת הכתיבה החדשה שלי בכפר הירוק, ממנה אשוב רק לקראת אחת עשרה בלילה. בין עשר לאחת עשרה וחצי גם תיזמנתי שיחה חשובה מאוד באשר לשיווק יצירתי באמזון.

זה די מטורף, תסכימו איתי. מה גם, שביום שישי בבוקר יש מסיבת פורים בגן, וצריך להתחפש וליהנות. אבל אני אופטימי, אני משתדל לעשות את המיטב שאני יכול מדי יום, ומשתדל מדי יום לכתוב או לעשות משהו למען הכתיבה שלי. והיום זה הפוסט הזה. שבו אני שוב מבקש מכם. עזרו לי להגשים את חלומי, לסיים שתיקה של משורר בת קרוב לחמש עשרה שנים. היכנסו והוסיפו עשרה-חמישה עשר שקלים (או יותר כמובן) לפרוייקט שלי.

ושתפו את זה עם חבריכם וחברותיכן.

הנה שוב כתובת הקמפיין – https://www.mimoona.co.il/Projects/3280

תודה רבה, ולילה טוב.

אילן.

מודעות פרסומת

יש לו קטגוריות ב:אימהות, הומוסקסואליות, הוראת כתיבה, הורות, הורות בגיל מבוגר, הורות גאה, הורים וילדים, חד הורי, חד הוריות, יצירתיות, כללי, מגדר, ספרות מקור, קמפיין למימון המונים, שירה

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: