ספרות, הורות, ביקורת, דיעות

איך אני כותב (1)

לפני חמישה ימים יקצתי מחלום. בחלום היתה אם, המרעילה את בנה הפעוט בזרעי קיקיון. אך מכיוון שהיא יודעת, שהרעל החריף מצוי בקליפת הזרע, היא מפצחת אותו באבן, ומאכילה את בנה רק בליבתו. כך היא גורמת לו למכאובי בטן עזים, אך לא למותו.

מיד התיישבתי לכתוב את החלום הזה, במהירות, על גבי המחשב. ואז כבר המשכתי לכתוב עוד הרבה. על האם האומללה הזאת, המוכה במה שקרוי היום 'תסמונת מינכהאוזן,' על בנה ועל גורלם.

החלום הזה הפתיע אותי בעוצמתו, אך לא בבואו. שכן באותו יום בבוקר שאלתי את עצמי מדוע הוריו של הגיבור בספרי הבא, המתרחש במאה השש עשרה, והוא מבוסס על דמות היסטורית, נפרדו בינקותו. ואיזה מאורע הביא את גיבור ספרי לעזוב את בית אמו בגיל 13, ולנדוד עד אל בית אביו, שם הושפע באופן ששינה כליל את חייו.

התשובה לא איחרה לבוא. היא באה בחלום הזה.

למחרת היום התיישבתי ליד המחשב, לא קראתי את מה שכתבתי ביום שקדם לו, והמשכתי לכתוב. אמנם, רק התחלתי את התחקיר על ספרי הבא, ובכול ספרי הכתיבה מומלץ לסיים את שלב התחקיר לפני התחלת הכתיבה. אבל הספר הזה, החדש, החל מתבקע ממני עוד בשבוע הראשון אחרי שסיימתי את קודמו. בתחילה נזכרתי בקטע מספר יהודי עתיק, ובו סיפור על דמות, שלפני עשור ויותר סימנתי אותה לעצמי כדמות לספר. או אז פניתי למדף ספרי התחקיר שלי, איתרתי את אותו הספר, וקראתי את העמוד שסימנתי עשור מקודם לכן.

ואז נדהמתי. כי שם הדמות הזאת היה שם, שצף לי במדיטציה לפני עשרים וחמש שנה, ובה נאמר לי, שאני גלגולו של האיש הזה. אבל אז חיפשתי את שמו בשינוי אות אחת. ולכן לא מצאתיו כלל. ומקץ שנים, כשקראתי עליו באותו ספר יהודי עתיק, לא קישרתי בין השם שצף לי במדיטציה לבין שמו של האיש הזה. רק החודש, מכיוון שהשלמתי את כתיבת ספרי הקודם, ונפשה ביקשה להתמלא מחדש, בסיפור חדש, ביצירה חדשה, פתאום התחבר לי הכול לאחד.

אז כתבתי יומיים. ואז, ביום השלישי, פתאום לא היה לי המשך עלילה. לא פלא. אמנם, את תולדותיו אני כבר מכיר. אבל עלי לדמיין את כל שלבי חייו. ניגשתי שוב לתקציר הביוגרפיה שלו. הבחנתי שם בספרה ארבעים. שיש לה משמעות רבה ביהדות. היא התחברה לי לרבי עקיבא. אז הלכתי לקרוא על רבי עקיבא, ומה שמצא חן בעיניי העתקתי לעצמי. כי באופן מאוד משונה, מה שקראתי עליו התקשר בתוכי לנושא ספרי.

למחרת פשוט ניגשתי אל תרגום התנ"ך לאנגלית, פתחתי אותו בפרק מסוים, והתחלתי כותב מתוכו, ואחרי כן מן ההשוואה בינו לבין הגרסה במקור העברי.

באופן מוזר מאוד, מן ההשוואה בין הנוסחים עלה בי הסבר לכינוי שכינה בו גיבורי את עצמו.

 ID 31869272 © Mystock88photo | Dreamstime.com Handsome young writer sitting at the table and writing something in his sketchpad     Extrasmall 480x320px 16.9cm x 11.3cm @72dpi 143KB      Small 800x533px 28.2cm x 18.8cm @72dpi 340KB      Medium 2121x1414px 18cm x 12cm @300dpi 2MB      Large 2738x1825px 23.2cm x 15.5cm @300dpi 3.2MB      Extralarge 3464x2309px 29.3cm x 19.5cm @300dpi 5MB      Maximum 6048x4032px 51.2cm x 34.1cm @300dpi 9.5MB      Tiff 8553x5702px 72.4cm x 48.3cm @300dpi 139.5MB      Unlimited Seats (U-EL)     Increase Maximum Copies (I-EL)	     Web Usage (W-EL)	     Print Usage (P-EL)	     Sell the rights (SR-EL):         (SR-EL 1)	         (SR-EL 3)	         (SR-EL)	 Close extended licenses Price: 16 credits Royalty Free license. You need credits or a subscription.


ID 31869272 © Mystock88photo | Dreamstime.com
Handsome young writer sitting at the table and writing something in his sketchpad.

היום הבנתי, שעלי לנטוש את המחשב ולשוב אל מכונת הכתיבה. הכתיבה על מחשב מפתה אותי לצאת ממנה בכל רגע נתון אל התחקיר, אל גוגל, אבל ברגע שאני מסיט חלון ועובר לגוגל, הכתיבה אובדת, חוט המחשבה נפרם, הדמיון מופר, וכבר אי אפשר להמשיך לדמיין עלילה. רק העבודה על מכונת הכתיבה מאפשרת לי זאת. היא אמנם איטית יותר, אבל מאפשרת לי לשאת את עיניי מן הדף קדימה, לראות בעיני רוחי סצנות, לשמוע את דמויותיי ולכותבן בלא הפרעה.

הבוקר, כשקראתי עוד באותו ספר יהודי עתיק, אגב דיווש על הסטפר במכון הכושר, עלה בי משפט. "אי אתה יכול לומר כלתה תורה מישראל. לא מישראל כלתה כי אם ממך."

המשפט הזה לא נתן לי מנוח. וכששבתי הביתה ממכון הכושר הרמתי מיד את מכונת הכתיבה הישנה והטובה שלי על שולחן האוכל, ועוד לפני שהתיישבתי לאכול הדפסתי את המשפט הזה, ואת כל מה שבא בעקבותיו. שני עמודים רצופים של סיפורת יהודית מרגשת.

באותו רגע ידעתי שמבחינתי כבר סיימתי את היומית שלי, וכל מה שאעשה היום כבר יהיה מעבר לזה.

אבל בזמן תרגיל הכתיבה, בסדנת הבוקר שהעברתי היום, בביתי, התיישבתי ליד המחשב, ותרגמתי קצת חומרי תחקיר חשובים ישר לתוך קובץ הטקסט. חילקתי אותם בצורה מאוד גסה בין שלוש מערכות הסיפור. ידעתי, שעוד ייקח הרבה זמן עד שהחומרים הללו ישועבדו על ידיי, עלילתית ולשונית, לתוך הסיפור שלי, שלו, אבל שזה בסדר גמור. שככה זה קורה. שהעיקר שקידמתי את ספרי הבא בעוד כמה מאות מילים ובעוד מעט הכנות לכתיבה.

ועכשיו, בלילה, מותש ועייף, גם בשל שנת צהריים קצרה מדי, גם בשל הטיפול בילדים וגם בשל הכדור האנטי-היסטמיני שהתחלתי לקחת אמש, כי האלרגיה לקרדית האבק נתעוררה בי אמש בחריפות, מה שמבשר יותר מכול את בוא הסתיו – הוצאתי את מכונת הכתיבה החוצה, כדי לא להעיר את הילדים, והתחלתי כותב, "העייפות הכריעה אותו לבסוף." ומזה התחילו חמישה עמודים של כתיבה עלילתית סוחפת, שבכלל לא ידעתי עליה דבר עד שלא התחלתי מניע את ידיי על המקשים.

המטרה שלי כרגע היא להגיע כמה שיותר מהר לגרסה ראשונה של הסיפור. גם אם היא רופפת, מלאת פערים, מערבבת חומרי דמיון וחומרי תחקיר בלתי מעובדים. זה בסדר. ברגע שישנה בידיי גרסה ראשונה של הסיפור, ואני מבין, פחות או יותר, לאן הוא הולך, אני כבר יכול להתחיל לעבוד עליו באמת. לפתח אותו, לשכתבו, לשכלל אותו. לטפל בלשונו.

זו העצה הכי טובה שלי לאנשים כותבים. כתבו את הגרסה הראשונה שלכם. הרשו לעצמכם לכתוב אותה בצורה משוחררת, רופפת. כדי לעשות זאת עליכם להזיז הצידה את המבקר הפנימי שלכם. אתם לא צריכים אותו כעת, אלא בשלב הבא, בשלב השכתוב. כעת מגיע לכם לשחק, להתנסות, לבחון דרכים שונות שהסיפור שלכם מוביל אתכם אליהן. רק כשתסיימו את הגרסה הראשונה תבינו קצת יותר מה טבעו של סיפורכם, ואז תוכלו להתחיל לכתוב אותו באמת.

וכדי לעשות זאת, עליכם לכתוב מדי יום. להתייצב מדי יום אצל שולחן הכתיבה, ולכתוב. לכתוב את היומית שלכם, אם היא נמדדת לפי פרק זמן מסוים של כתיבה (אצלי זה לעולם לא יותר משעה), או הספק (אצלי זה 3-4 עמודי פוליו). רק העקביות וההתמדה יובילו אתכם קדימה, ורק אחרי שתגיעו פעם ראשונה לקצה הסיפור, תדעו בכלל מהו.

ולמען השם, בזמן העבודה על הגרסה הראשונה אל תדברו עליה עם איש. שימו לב, כמה מעט פרטים סיפרתי לכם באמת כאן על טבעו של הסיפור שלי.

שמרו על האנרגיה הפועמת בסיפור הזה. אל תחלקו אותה, אל תספרו עליה לאיש. ברגע שאתם מתחילים לדבר על מה שאתם כותבים, אתם מאבדים את האנרגיה המניעה אתכם למעשה הכתיבה.

כתבו, ושתקו. כמו במנזר.

בפוסטים אחרים עם אותה כותרת אספר לכם עוד על תהליכי הכתיבה שלי, בתקווה שהדבר יועיל לכם ולכן.

תויג כ: , , , , ,

2 תגובות »

  1. היי.
    תודה על המילים . עזרת לי לחזור לכתיבה.
    מאשה (קורס מתחילים באסכולות ). מחגה לתחילת הקורס הבא.
    חג סוכות שמח ושוב תודה

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: