סוף סוף אני מבין מה זו נחת.

בעבר, כל אימת ששמעתי את המילה 'נחת' היא התחרזה לי עם מילה אחרת. תחת. ולא פעם הייתי מתלוצץ עם חבריי בהקשר זה. ואל תשאלו אותי באשר לחידוד המדויק הקשור לחריזת שתי המלים הללו.

אבל בימים האחרונים, מאז החלו בניי ללכת לגן העירוני, גיליתי את משמעותה העמוקה של המילה 'נחת.' את היותה מילה הורית, המבטאת שביעות רצון ושמחה למול צמיחת הילדים וגדילתם.

חששותיי מפני ההרכב האנושי של כיתת הגן שלהם התפוגגו אמש, באסיפת ההורים שהתקיימה בגן. הגננת ניצלה את זמן ההתכנסות כדי לבקש מכול הורה להכין כרטיס ברכה לשנה החדשה לילדו, ואני התיישבתי, כמו ההורים האחרים, על כסאות הגן שילדינו יושבים עליהם, כתבתי להם מילות אהבה ועיטרתי אותן בציורי פרחים. את הברכות שלשלנו לתיבה גדולה, והבוקר כבר קיבלו הילדים את הברכות, באחת ההפעלות שלהם בגן.

עם שהתכנסנו כולנו הניחה הגננת באמצע החדר פקעת חוטים ושתי תיבות ובהן חרוזים צבעוניים. היא ביקשה שכל הורה יטול לידיו בתורו את החבל, ישחיל בו חרוז בעבור ילדו או ילדתו, ויציין תכונה טובה אחת שלהם. כך הכרנו איש את רעהו ואת רעותו, ובסיום הסבב התקבלה מחרוזת מרהיבה, אותה תלתה הגננת על צווארה, כאות וכסימן למחויבות שלה לילדים, לרבגוניותם ולייחודם. וגם קראה שיר בנושא.

זה היה מרגש, מקסים.

אחרי כן תיארה את סדר היום בגן, הכולל ארוחות, שלוש הפעלות מדי יום, בהתאם לתוכנית הליבה של משרד החינוך, ואף הראתה לנו את תכניה, סיפרה על אופן התנהלותה עם הילדים ועל חוקי הגן, ולבסוף גם בחרנו ועד הורים.

כאשר תיארה את מה שעשו אתמול בבוקר בגן הגבתי, שמיכאל כבר סיפר לי הבוקר מה אירע אותו יום בגן. שיש בגן כרית, שמי שעייף יכול לנוח עליה, וילדה אחת בכתה, ונחה על הכרית עד שאביה בא לקחתה משם. הגננת, ושאר ההורים, היו המומים.

"לילדים שלך יש כנראה יכולת ורבלית יוצאת דופן," אמרה אם אחת בפליאה. "שלי בקושי מדבר."

"טוב, אני סופר," ציחקקתי למולה, "ואנחנו מדברים כול הזמן. מיכאל גם סיפר לי, שבגן העירייה לומדים המון."

באותו רגע בירכתי בלבי על כך, שמיום שנולדו, עוד כששכבו בעריסתם, הייתי מדבר אליהם, מתאר בפניהם את סדר היום והשבוע, מסביר להם מה אני עושה במלאכות הבית, וכיום אפילו מזמינם לבשל איתי.

טוב, הידיים שלי עוד לא מאומנות ביצירת סהרונים דקיקים, אבל הם יצאו פריכים וטעימים להפליא.
טוב, הידיים שלי עוד לא מאומנות ביצירת סהרונים דקיקים, אבל הם יצאו פריכים וטעימים להפליא.
בכל פעם שאני עושה עוגת שמרים אני מודה בליבי לתמי סירקיס, שהטריחה עצמה ובאה עד הנה, כשהילדים עוד היו קטנטנים, כדי ללמדני איך עושים בצק שמרים. היום, כשמיכאל אמר פתאום "איזה ריח נעים יש לעוגה הזאת," רוויתי אושר. והאושר הזה הוא בזכותך.
בכל פעם שאני עושה עוגת שמרים אני מודה בליבי לתמי סירקיס, שהטריחה עצמה ובאה עד הנה, כשהילדים עוד היו קטנטנים, כדי ללמדני איך עושים בצק שמרים. היום, כשמיכאל אמר פתאום "איזה ריח נעים יש לעוגה הזאת," רוויתי אושר. והאושר הזה הוא בזכותך.
אחרי אכילת הדג מומלץ גם למצוץ את פרוסות הלימון. הן חמימות ורוויות במיצי המשרה. וזה פשוט מעדן.
אחרי אכילת הדג מומלץ גם למצוץ את פרוסות הלימון. הן חמימות ורוויות במיצי המשרה. וזה פשוט מעדן.

היום, למשל, אפיתי סהרוני פרג ושלוש רולדות שמרים, כל אחת ממולאת במילוי אחר – פרג, קקאו ותפוחי עץ עם אגוזים ופרג (אני כמובן מחליף את הסוכר/דבש בתחליף סוכר, מלבד חצי כפית סוכר בקילו קמח, בשביל השמרים, ומשתמש רק בקמח מלא). אחרי כן ניצלתי את חומו של התנור כדי לאפות בו פילה סלמון בעשבי תיבול וירקות. וכדרכי, עשיתי זאת מול הילדים, הראיתי להם כל שלב בבישול – הכנת המשרה, טבילת הדגים בתוכו, ריפוד התבנית בפרוסות עגבניה ובפלחי שום, פריסת הדגים עליהם ואז שפיכת המשרה והוספת פרוסות לימון ופטרוזיליה. אני כל כך רגיל בשיתופם במלאכות הבית, עד שאינני רואה שום דבר מיוחד בזה. אבל כששמעתי מפי הגננת את הפצרותיה בפני ההורים, שיערכו את השולחן בבית יחד עם ילדיהם וכך ילמדו אותם כישורי חיים, שמחתי בלבי. הילדים שלי כבר יודעים לרחוץ כלים, לנקות את הבית, לשטוף את האוטו, וגם קצת לאפות ולבשל. והיום, כאשר מיכאל ישב וחיסל דג מושט שלם, כלומר שני חלקי פילה מושט, וחילץ מפיו בזהירות ובמיומנות את מעט העצמות שאני לא איתרתי בהן באצבעותיי, הבנתי שאני כנראה עושה משהו נכון.

"אבא, הדג גר בים?" שאל מיכאל בזמן ההכנה של התבנית.

"כן."

"למה אני לא רואה את הפנים שלו?"

"כי בחנות הדגים הורידו לדגים את הראש. ראש של דג זה לא כל כך טעים," השבתי לו. "בראש השנה יש מנהג, שראש המשפחה, סבאל'ה, אוכל ראש של דג, אבל זה לא כל כך טעים. אין בו הרבה בשר."

הנחת באה לי מרמת השיח עם מיכאל ועם דניאל. הבוקר, כשישבתי וכתבתי את דפי הבוקר שלי בחצר, שניהם ביקשו מחברת ועט, כדי לכתוב. הם גם ביקשו שאראה להם איך להחזיק את העט. עשיתי כן, ואז ישבו ו'כתבו,' כלומר שרבטו קווים בין השורות במחברת, תוך שהם קוראים בשמותיהם ואז בשמות של בני המשפחה, כאילו הם כותבים אותם במחברת.

ועם שובם הביתה, ובכלל בימים האחרונים, הם מנהלים איתי דיאלוגים שלמים, מפותחים להפליא. ומדהימים אותי ביכולת הדיבור שלהם בכל פעם מחדש.

"אני מציע שנסגור עכשיו את המחשב," אמרתי להם הערב, "נפסיק לראות סמי הכבאי ונדבר קצת. עוד לא סיפרתם לי מה עשיתם בפעילות היום בגן."

"לא, אבא, נדבר אחר כך, במיטה," אמר מיכאל.

חייכתי, נישקתי אותו על לחיו, ואז כמובן את אחיו, ואמרתי להם כמה אני אוהב אותם וכמה אני שמח שהם ילדיי.

ואז, במיטה, אחרי שסיפרתי להם את 'כספיון,' שזמן רב לא קראתי להם, וסגרנו את האור – היום היה התור של דניאל – אמר מיכאל "עכשיו נדבר קצת, בסדר, אבא?"

"בטח," השבתי לו. "אז תספרו לי, מה היה היום בגן?"

"עיגול אחד עמד לבד/פגש חבר/" החלו שניהם מדקלמים, מתנצחים זה עם זה מי ידקלם את השיר במלואו. הקשבתי להם די נדהם. זה שיר שלמדו רק היום, על משקפיים, וכבר הם יודעים אותו בעל-פה.

"כל הכבוד לכם," אמרתי להם, "ומה עוד למדתם היום בגן?"

"על דבש," אמר מיכאל.

"ואיך עושים דבש?"

"מכוורת," השיב דניאל.

אם כך הם ימשיכו, נראה לי שבקרוב מאוד הם כבר יתחילו ללמוד לקרוא ולכתוב. ואז באמת שלא יהיה מאושר ממני.  בינתיים, אני נמלא נחת מן השיחות עימם – ומן התגלית שיש לי שני סוסים בבית. מאז סילקתי סופית מן הבית את בקבוקי המטרנה הם לא סתם גילו את תיאבונם, הם פשוט טורפים כמויות מזון שלא תיאמנה. דניאל מסוגל לאכול שלוש 'דניאלה' לארוחת בוקר, לפני ארוחת הבוקר בגן, ומיכאל 'דניאלה' ו'אקטימל.' מיכאל מחסל דג מושט שלם לבדו, ודניאל יכול לפרק, כשנחה עליו הרוח, שניים-שלושה שוקי עוף בתנור מבלי למצמץ. שניהם כבר ניגשים לבדם למקרר, בוחרים לעצמם מה הם רוצים לאכול, ומיכאל כבר הודיע לי, שכאשר יהיו גדולים, הם גם יאפו ויבשלו בתנור.

בקצב הזה, נראה לי שזה יקרה מאוד מהר.

שיהיה לכולכם/ן ערב טוב.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s