ספרות, הורות, ביקורת, דיעות

המאהב הימני שלי.

לאור השיח הפוליטי המזוהם ברשת, הבנתי שאין לי ברירה אחרת. עלי לצאת, שוב, מן הארון. זה כבר הפך לי לשגרה מעייפת. אבל אין לי ברירה. אני לא יכול עוד לשמוע הומואים מהשמאל מלכלכים על הומואים מהימין, ואנשי שמאל שקוראים לא לחמול עוד על 'הבבונים' שהצביעו לימין.

אני חייב להתוודות בפניכם, שהמאהבים הכי טובים שהיו לי, וישנם לי, הם מהימין.

עשיתי את כולם. שמאלנים וימנים, חיילים ומשתמטים, נערי שליחויות ואנשי אקדמיה. יהודים וערבים. האמינו לי. טעמתי מהכול. אבל המאהבים הכי טובים שהיו לי הם מהימין.

ככה היה בחור אחד, שהתאהבתי בו עד כלות, יליד אריאל – שכאשר הוריי שקלו פעם לעבור אליה הודעתי להם, שכף רגלי לא תעבור את גבולות הקו הירוק – אבל אל ביתו נסעתי; כך היה צנחן אחד, יליד אפרת, ששרף את לבי באהבה ובתשוקה, ובאותה מהירות גם הפך אותו לרמץ; כך גם האקס שלי, שלא ארחיב על אודותיו, אבל אומר, שה' שלח לי את הסקס הכי טוב שהיה לי, באמצע חיי, ועוד מבחור ימני; כך גם בחור אחד, שאפילו השתתף ברדיפת שמאלנים ברחובות, אבל עושה אותם מצוין במיטה.

אני איש שמאל. כך לפחות אני מחזיק מעצמי. השמאל מחזיק ממני פחות. אבל זה לא אכפת לי. אני איש שמאל, שמאמין שאסור היה לנו לבצע את ההתנתקות, אסור לנו להחזיר את רמת הגולן ועלינו לשמור על גושי ההתיישבות. אני איש שמאל, שלא מאמין לאובמה, לאיראנים ולפלסטינים, אבל מבין שמוכרחים לקיים תהליך שלום, גם אם הבשלתו תארך עוד כמה דורות, כדי לשפר את מעמדה של ישראל בקרב אומות העולם.

אבל יותר מכול, אני איש שמאל שאוהב גברים, יודע להבחין בגבר ראוי, ומודיע לכם, שאין מה לעשות. הימין הפוליטי מייצר גברים גברים. כאלה שטוב להתגלגל איתם במיטה ולחלוק איתם חיי נישואין.

ככה אני מסתכל גם על חבריי בתא הגאווה בליכוד.

אני לא מסכים עם דעותיהם, אבל גאה בהם. הם פעילים, הם בולטים, הם עושים היסטוריה.

אני גם נמשך אליהם בטירוף, והייתי הופך כמה וכמה מהם לבעליי.

למען האמת, חבריי הימניים הם לא רק הכי סקסיים בעיניי, הם גם האנשים הכי חכמים שאני מכיר בסביבתי הקרובה. משתי הסיבות הללו, הסקס והשכל, אני מעדיף לא להיכנס איתם לדיונים פוליטיים, ולחשוב עליהם כעל משפחה.

עכשיו, שסיפרתי לכם כל זאת, אני רוצה לחזור בי ממשאלת לב קודמת, מאוד חשובה. לפני הבחירות כתבתי, שאני רוצה להיות ראש ממשלה.    הלילה, יממה אחרי ניצחון הימין בקלפי – שעה שהכול עוד פתוח, בעיניי, גם עתה, אם הרצוג רק ישכיל להבין שיש לו אפשרות להקים קואליציה עם גוש חוסם, בתמיכת הרשימה המשותפת – אני רוצה להציע את עצמי לתפקיד אשת ראש הממשלה.

אני די שפוי, די נחמד, מאוד מנומס. אין לי צורך במותרות. אני מסתפק במועט. ככה חונכתי, ככה גדלתי, כך אני מחנך את בניי. מבחינתי, קיום ספרטני, עם ארוחת בוקר בסיסית, עוף ותוספות בצהריים וארוחת ערב ישראלית, זה בסדר גמור. כך ממילא אני חי.

אני לא אריץ אל מעון ראש הממשלה בעלי מקצוע, מפני שאחשוש שארצה להתעסק איתם, ואני טיפוס מונוגמי ושמרן. כך שאין לחשוש שתמצאו אצלי חשמלאי במטבח באמצע הלילה או ביום כיפור.

הדבר היחיד העומד ביני לבין התפקיד הוא הגלידה. בניי ואני אוהבים גלידה. אנחנו מלקקים גלידה כמעט בכול יום.

אבל אני מבטיח לכם דבר אחד. נמשיך לאכול גלידה בנווה צדק, פעם-פעמיים בשבוע. מדובר בהוצאה של שישים שקל לשבוע. ארבעה גביעי גלידה. והיא תמומן מכיסי.

עכשיו כל מה שנשאר לי זה למצוא לי גבר-גבר, ימני, רצוי ממוצא מזרחי, אם אפשר הכי טוב מרוקאי, העיקר שיהיה גבוה, עם שיער שחור, בעל שאיפות פוליטיות נמרצות, ואחד שיודע את העבודה.

תויג כ: , ,

יש לו קטגוריות ב:אקטואליה, דעות, הומוסקסואליות, הקהילה הלהט"בית

תגובה אחת »

  1. מעולה 🙂 הייתי עושה לך פתק בקלפי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: