אדוני ראש הממשלה. כן, זה אני.

אתם יכולים להתחיל לקרוא לי אדוני ראש הממשלה.

החלטתי להיות לראש ממשלת ישראל. באמת. שקלתי זאת בכובד ראש בימים האחרונים. בעבר חשבתי על האפשרות לרוץ לכנסת. היה לי אפילו ניסיון ראשוני כזה. הוא ארך בדיוק שבוע, בו הבנתי לאיזו מערכת לחצים קלעתי את עצמי, שלא בטובתי.

מאז עברו ימים רבים וגם ראשי ממשלה רבים. חזיתי בכולם. עכשיו הגיע הזמן שלי.

gay1

תראו, זה ממש ישתלם לכם. אני לא צורך אלכוהול, כי אסור לי, וגם כי אני לא ממש יודע לשתות. חצי גביע יין עושה לי סחרחורת, ואת בקבוק היין העומד על השיש במטבח שלי, והחמיץ כבר מזמן, אני מטפטף על העוף בגריל או מוסיף לרוטב עגבניות לפסטה.

אני גם לא שותה שתייה קלה. בכלל לא. רק מים. כי בשתייה קלה יש סוכרים. ובכלל, היא תערובת של מים, סוכר וצבעי מאכל. וזה ממש לא מתאים לי.

נכון, אני מאוד אוהב מסעדות. אבל מסתפק במסעדות עממיות, על פי רוב, ואחת לרבעון. ב'מוזס' אני מבקר כי זו מסעדה של הוריו של החבר הכי טוב שלי. אבל בדרך כלל תמצאו אותי בפיצה או בפלאפל. או, מקסימום, אם אני ממש רוצה להשתגע ולחגוג באופן יוצא מגדר הרגיל – ב"הזקן והים," ביפו. מסעדת דגים.

אני לא סובל שעושים בשבילי דברים. אצלי אף אחד לא יטפל לי בכביסה, בניקיון הבית, במכונית. קדחת. מה, השתגעתי? לוותר על הדברים היחידים שהם, בעבורי, פעילות הפגתית? הזמן היחיד שאני יכול ליצור בו, אגב תנועות אוטומטיות כמו תליית כביסה והסרתה וקיפולה וכדומה? בשום פנים ואופן לא.

בכלל, אני יצור די נוח, עם דרישות מעטות. אני עושה כושר מדי בוקר, במכון ליד ביתי, ולא אטריח את המדינה בנושא. לא תצטרכו לחדש את מכשירי הכושר במגורי רה"מ. אני שונא מרתפים ומקלטים, ואין מצב שארצה מקלט אטומי. השתגעתם? אני זקוק לאור שמש. לא למחשכי מרתפים. זה יש לי מספיק בדמיון היוצר שלי.

אני מאוד אוהב בני אדם. הם מסקרנים אותי. ואני תמיד שמח להכיר אנשים חדשים.

אני רווק פלוס שניים. אין לי אישה תובענית. מקסימום אתאהב באחד ממאבטחי השב"כ שיופקדו על שלומי – זה באמת החלום שלי, אגב, לתפוס איזה קיבוצניק, 180 גובה, גבר גבר – ואז אחסוך לכם בעלויות. באותה משכורת, הוא גם יהיה בעלי וגם המאבטח האישי שלי. אחלה סידור, לא?

יש לי שני ילדים מקסימים, בני שנתיים ועשרה חודשים. הם במעון ויצ"ו, ובשנה הבאה ילכו לגן טרום טרום חובה עירוני. כבר רשמתי אותם. כך שהמדינה לא תצטרך לממן אותם בכלום. אפילו אופניים עם גלגלי עזר כבר הכנתי להם. שלא לדבר על בגדים עד גיל שמונה.

אני שונא מתנות. קודם כול, גדלתי בביתו של עובד מדינה שהיה לשופט בכיר, ואצלנו בבית היה נהוג, שאם מגיע שליח הביתה, ובו זר פרחים, בונבוניירה או סלסילת מעדנים כתודה מהוריו של איזה נער עזוב לאבי, משום שהצילו מכלא – השליח היה מוחזר כלאחר כבוד אל שולחיו. ככה זה גם אצלי. אני לא אוהב מתנות, ואם כבר מתנות, זה אך ורק ספר. לעתים נדירות אני שמח במשהו אחר. ומכיוון שממילא, אחרי מותי, הספרייה שלי תיתרם למדינה, או תהפוך למקום ציבורי, לא הפסדתם, הרווחתם. אם נתתם לי ספר השכלתם אותי – ולמעשה הפקדתם אותו בידיי למשמרת זמנית.

אני שוחה, אבל מעט. אני לא חושב שאזדקק לברכה פרטית. ומכיוון שאני מנקה לבדי את הבית, אני גם לא ארצה אחוזה מפוארת, שאחזקתה תעלה הון למשלם המיסים. אנחנו גרים בדירת דמי מפתח בנווה צדק, ולעולם לא אעזוב אותה, הן משום שאני מאוהב בשכונה, ובבית שלי, והן משום שזה יהיה טיפשי. אם אתמיד לגור בה עד מותי, עם ילדיי, הם יירשו את הזכות לדמי מפתח עליה. ואם לפני כן יבוא הנה יזם, שיפנה אותנו בתמורה לדירה בטאבו, מה טוב.

כך שגם למעון ראש הממשלה אתקרב רק באירועים רשמיים. לא אעיק על הצוות, לא אקשה עליו. העיקר שיתנו לי שקט, לחיות את חיי בנווה צדק, ולטפל בענייני המדינה שלי.

אגב, גם טסתי כבר די והותר בעולם. זה ממש לא חסר לי. ראש מדינה שרוצה להיפגש איתי מוזמן לבוא אלי. מכיוון שאני גם הורה יחיד לשני פעוטות, אין סיכוי שאצא מכאן בשנים הקרובות, כך שעמותות וגופים יהודיים שרוצים להזמין ממני הרצאה מוזמנים לתקשר אותי דרך סקייפ. אין שום דבר רע בהקרנת ראיון עם אילן שינפלד, ראש ממשלת ישראל החדש, על מסך וידיאו ענק, בכנס של ארגוני צפון אמריקה, למשל.

ההוצאה היחידה, שאבקש אישור עליה מראש, היא נייר, וקלדנית. אני כותב המון, ואוסף נייר מכול הבא ליד. גם הילדים שלי אוהבים לצייר ורוצים לכתוב, וזה הגדיל את צריכת הנייר בבית. וקלדנית, אה, קלדנית אני בהחלט צריך. אשמח מאוד אם המדינה תאשר לי קלדנית צמודה, שתקליד כמובן את כל מכתביי הרשמיים, אבל, אם יתאפשר לי, ולה, ואם זה בסדר מצדכם, שמדי פעם תקליד לי איזו מחברת אחת, ממאות המחברות שלי, שעוד לא הקלדתי.

מכיוון שסדר יומי קבוע, ואני עובד כמה שעות לפני הצהריים, נח בצהריים ואחר הצהריים נמצא רק עם ילדיי, ורק אחרי הירדמם שב לעבוד, יהיה לי זמן לטפל בענייני המדינה בדיוק שלוש שעות לפני הצהריים, ושלוש שעות בלילה. נראה לי שזה זמן מספיק.

אני לא חושב שעלי להיות פעיל 24 שעות ביממה ,בתור ראש ממשלת ישראל. בעיקר עלי לאפשר לכול מי שמיניתי לתפקידו, כשר, כסגן שר וכיוצא באלה, לעשות את תפקידו.

אם כן, בבחירות הקרובות אני מבקש שתצביעו לי. א"ש. אלה ראשי התיבות של שמי. חישבו על הסימבוליות. ראש ממשלה אש. כבר זה שווה סלוגן.

ואם אתם לא מצביעים לי, אדרבא, תמשיכו לאכול את הדרעק.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s