ספרות, הורות, ביקורת, דיעות

הצצה אל העתיד

כשצחי נכנס הנה הביתה עם שני התאומים שלו, בני ארבע וחצי שנים, האחד לבוש בחולצה זהובה והשני בחולצה אדומה, שאלתי לשמם. שי אמר מיד את שמו. מתן התבייש. חשבתי שהוא ביישן. טעיתי בגדול:(

הכרנו בפורום "אבות גאים" בפייסבוק, המקום הנפלא הזה, שאבות בהווה ואבות לעתיד משתפים בו אלה את אלה בחוויותיהם, מתייעצים זה בזה, מעבירים ציוד וגם קובעים מפגשים. סוג של משפחה גאה מורחבת של אבות וילדיהם. כבר מזמן חשבנו להיפגש. צחי הציע להיפגש בפארק שעשועים, אז אמרתי לו שיבואו הנה, ונלך למרכז סוזן דלאל ואחרי כן לגן השעשועים בדרך למתחם "התחנה," כפי שעשיתי עם עופר ובנו.

הכנסתי את מיכאל ודניאל לעגלה, הם היו כבר אחרי האכלה והחתלה, נטלתי את הרצועה של לונה ויצאנו לדרך.

במרכז סוזן דלאל סיפרתי לילדים, שלונה מאוד אוהבת לשחק בבקבוק מים ריק. הוצאתי שני בקבוקים ריקים מן הפח, כפי שאני עושה כמעט מדי ערב בעבורה, אם היא לא עושה זאת בעצמה, ונתתי לכל אחד מהם בידו בקבוק.

"תזרקו לה רחוק, אבל ממש ממש רחוק," הצעתי להם.

הילדים זרקו את הבקבוקים ולונה רצה אחריהם ותפסה בהם בשיניה.

ידעתי שהמשחק הזה ימצא חן בעיניהם.

אחרי שהות קצרה בסוזן דלאל ירדנו לגן השעשועים. שי ומתן ניגשו לקרוסלה, האחד מסובב את רעהו במהירות עזה, באותו כיוון.

"תחליפו כיוון," אמרתי להם, מרגיש איך ראשי סחרחר עלי.

צחי ואני עמדנו מולם עם העגלה, מביטים בהם במשחקם.

"הם ילדים נהדרים," אמרתי לו, "נראה שהם גם חברים טובים."

צחי סיפר לי על שיטה חינוכית מסוימת שהתחנכו לפיה, בגן בחולון. שכחתי את שמה. אבל התוצאות ניכרו לעין. הילדים היו מלאי שמחה, ערניים, עצמאיים, ועל פי רוב מלאי רצון טוב איש כלפי רעהו.

חשבתי בליבי, שכך הייתי רוצה שיהיו גם מיכאל ודניאל.

שוחחנו ארוכות, בינתיים שי כבר טיפס על נדנדה תלויה והתנדנד בכוחות עצמו, ומתן עמד לידו וביקש גם. הם החליפו ביניהם, ואחרי כן התנדנדו שניהם, ואז גילו את המגלשה ואת נדנדת סוסי הים הארוכה, המתאימה לשניים ועומדת על קפיצים ענקיים.

גן שעשועים נהדר הגן הזה, שהקימה עיריית תל אביב בשכונה.

הגן היה מלא בהורים וילדים, וצחי ואני התיישבנו על ספסל עץ מוארך, שהשמש עוד נטתה עליו. השתדלתי להסתיר מפניה את הילדים, שהחזקתי אותם יחד.

"כל הכבוד לך," התפעלה סבתא נאת מראה אחת, שעה שנכדה שיחק עם אביו.

"נורא מוזר, שאנשים מגיבים כל כך בחום ובחוזק לגבר המטפל לבדו בשני תאומים," אמרתי לצחי, "כאילו שזה איזה עניין."

"חכה," חייך אלי צחי, "אני לא רוצה לרפות את ידיך, אבל זה רק הולך ונעשה יותר קשה. עד גיל ארבע בערך, שאז הם כבר נהיים עצמאיים. אבל בגיל כמה חודשים, ברגע שהם מתחילים לזחול, ואחרי כן ללכת, אתה צריך לשמור על שניהם בו-זמנית, וזה ממש לא קל."

השתהינו שם שעה ארוכה. האכלתי את דניאל, שדרש , כדרכו, תוספת, אחרי כן החזקתי במיכאל, שפלט.

בשלב מסויים כבר עייפתי מזה והצעתי שנלך אלי הביתה.

הדרך ארכה מאוד, כי הילדים שיחקו כל הדרך הביתה עם לונה. היא לפתה בקבוק מים ריק בין שיניה, והם ניסו לחלצו מפיה, לשווא, כמובן. הרי לפיתת מלתעותיה עזה גם מכוחותיי.

כשהגענו הביתה הילדים גילו את החצר, ואת ג'וני, הכלב הקטן והלא נחמד של השכן מלמעלה, ועלו אליו במדרגות. צחי בינתיים עזר לי בהאכלה, ואחרי שסיימנו גם חיכה כאן עד שארחוץ את שני בניי ואחליף את בגדיהם.

שעה שאני כבר עשיתי קצת סדר מסביב, הוא ניגש לדניאל, שרטן במיטה, והרגיע אותו בתנועות יד סיבוביות על בטנו. אני בינתיים טיפלתי במיכאל והילדים, שי ומתן, שיחקו עם לונה, נתנו לה לאכול במבה, שסיפרתי להם שקוסם בא והביא אותה בעבורם, ואחרי שהסברתי להם, שהיא נחלית מאוכל כזה, נתתי בידיהם לכל אחד את הממתק של לונה, עוגיית כלבים בצורת עצם קטנה, צבעונית, כדי שיאכילו אותה במזונה.

כשהלכו התחבקנו, צחי ואני, ונשקתי לילדים המדהימים האלה שלו. קבענו שנשוב וניפגש, ובפעם הבאה נפעל לפי מה שהציע צחי. נלך לפארק עם דשא, נפרוש בו שמיכה, ונרגיש יותר נוח עם כל הילדים יחד מסביב.

אבל כמה רגעים אחרי שיצאו מכאן, נחתתי אפוס כוחות על כיסא העץ בחצר. הבטתי בשעון. רק שלוש וחצי שעות חלפו מאז התעוררתי משנת צהריים נפלאה, ועד הנה. אני מרגיש עייף כאילו לא ישנתי שנתיים.

לא ייאמן כמה כוחות צריך כדי להתמודד עם שני פעוטות ועוד שני בחורים בני ארבע וחצי שנים, המצויים בשיא האנרגיה שלהם, מתרוצצים ומדברים ומשחקים וצוחקים.

"צריך הרבה כוחות בשביל זה," הערתי לצחי בהערכה גדולה, "אני מאוד מקווה שיהיו לי הכוחות לזה."

הוא חייך.

אל אלוהים, חשבתי לעצמי אחרי כן. עופר צדק כשאמר לי, שכעת אני בכלל נמצא בסוג של חופשה. מאיפה יהיה לי בכלל הכוח לזה!?

וקול קטן בתוכי לחש לי, מן האהבה, אילן. מן האהבה.

מודעות פרסומת

תויג כ: ,

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: