ספרות, הורות, ביקורת, דיעות

הבתולה (חלום, 17.6.10)

כשבאה הרבנית לכפר היו לה מחלפותיה לזרא. היא נטלה סכין, טבלה אותו בחמאה, משכה בה את שערותיה ואחרי כן קצצה את צמותיה. עכשיו, אמרה, יכולה אני לקבל תורה דאצילות. עם תורה דבריאה גמרתי כבר.

פניה היו חיוורים, שערה שחור ולחייה היו שקועות. היא הייתה רזה, לבשה שמלה ארוכה, שהוסיפה במידה ניכרת על עגמומיתה. ובלילות הייתה פורקת כל רסן.

מצאנוה מתגוללת בשדות, בדרכים, נמשכת אל בתי זנונים. בכוח הוצאנו אותה משם. היא לא רצתה בהצלתנו, וביקשה להתנגד. אבל אנו ראינו לנו להכרח להצילה מידיהם. שלא תתגולל בחוצות, לא תזנה ותנהג כאחת המופקרות.

היינו בטוחים שכאשר תבוא אל כפרנו תרחץ את גופה, תתלבש ותשמור מצוות. אבל אז חתכה את שערותיה והלכה גלוית ראש.

ועל ידי זה הוציאה עצמה מן הקהל.

שעה 04.30 לפנות בוקר.

יש לו קטגוריות ב:יהדות, כללי, מסתורין

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: